מושגי יסוד בכלכלה

מושגי יסוד,מילון הפיתוח הכלכלי למתחילים:

חוק עידוד השקעות הון: חוק שנועד לעודד השקעה בתעשייה בישראל, שאחת ממטרותיו היא לעודד קיום עסקים בפריפריה (אזור עדיפות א'). האחראית על מימוש החוק היא "מנהלת מרכז ההשקעות" במשרד הכלכלה. מי שעומד בקריטריונים ומוגדר כ"מפעל מאושר" זוכה במענקים, בניכוי פחת על ציוד ומבנים ובהנחות משמעותיות במס הכנסה.

סקר נכסים: הרשות המקומית מחויבת לערוך אחת ל 5 שנים לפחות סקר מדידות ושימושים לצרכי ארנונה לנכסים בתחומה. באמצעות הסקר הרשות משיגה מידע המסייע לה לממש את מלוא פוטנציאל גביית הארנונה ובכך להגדיל את הכנסותיה. רשויות רבות לא מקפידות לבצע את הסקר בזמן ובכך מאבדות מהכנסתן הפוטנציאלית.

עירוב שימושים: תפיסת תכנון עירוני המאפשרת לשלב שימושים שונים (מסחר, תעשייה, חינוך, תרבות, פנאי ועוד) באותו אזור. תכלס, 'מרכז העיר' (לדוג', דיזינגוף בת"א, רח' יפו בירושלים). בעשורים האחרונים שולטת בכיפה תפיסה תכנונית הדוגלת בהפרדת שימושי קרקע וחלוקת העיר לאזורים שונים בשולי הערים, חלוקה זו פוגעת במרקם העירוני של מגורים, מסחר ותעשייה ובתושבים בעיקר בתחום הניידות, הביטחון האישי ובאופיה של העיר( לדוג'-BIG ).

מגזר רביעי: עסקים חברתיים למטרות רווח. המגזר הרביעי מציג מודל הקובע כי אין סתירה בין רווח ופעילות חברתית, וכי ניתן לעמוד על רגליים כלכליות, גם אם החברה הוקמה בבסיסה כדי לסייע ביצירת קהילה טובה יותר.

היטלי פיתוח: מס מוניציפלי המהווה תשלום חובה שנדרש מבעל קרקע בזמן הנחת תשתיות. היטלי הפיתוח נועדו לממן פיתוח תשתיות כגון כבישים, מדרכות, ניקוז, מים, ביוב ושטחים ציבוריים פתוחים.

עמותה עירונית: תאגיד שלא למטרת רווח שהרשות המקומית מחזיקה בה כ50% ומעלה מכח ההצבעה בוועד המנהל. תפקידה העיקרי הינו ייעול התחום בה עוסקת העמותה תוך הקטנת ההוצאות. הרשות לא יכולה לגייס תרומות ישירות לקופתה ולמעשה, העמותה העירונית היא הגוף דרכו היא מעבירה את כספי הפילנתרופיה. אם תרצו, אחות חורגת של החברה הכלכלית (לדוג', קרן רמלה העוסקת בפיתוח החינוך, התרבות והתיירות בעיר).

אשכול: אשכול הוא תאגיד אזורי שמאגד תחתיו רשויות שכנות, על בסיס וולונטרי, לצורך קידום שיתופי פעולה ביניהן ואספקת שירותים משותפים. האשכול נמצא בבעלות מלאה ומשותפת של כלל הרשויות שמרכיבת אותו והוא כולל ועד מנהל (דירקטוריון) ומנהל כללי, וכן מחויב במסמכי הקמה מסודרים ובהם תקנון המסדיר את מערכת היחסים בין הרשויות החברות בו.

תכנית 'האשכולות האזוריים': תכנית האשכולות הנה מיזם חדשני בהובלת משרדי הפנים והאוצר בשיתוף עם מרכז השלטון המקומי ומרכז המועצות האזוריות והמכון למנהיגות וממשל בג'וינט ישראל, לקידום שיתוף פעולה אזורי בין רשויות מקומיות שכנות. תכלית התכנית הנה פיתוח הרשויות המקומיות בפריפריה, שיפור רמת השירותים ויצירת הזדמנויות חדשות תוך מיצוי היתרונות לגודל, איגום משאבים, ניצול יתרונות יחסיים ומינוף הנכסים המקומיים והאזוריים בצורה שמשרתת את כלל הרשויות המקומיות החברות באשכול.

הדלי הדולף: הוא מונח המדמה את הכלכלה המקומית לדלי אשר נשפכים לתוכו מים רבים (המדמים משאבים), אך בדלי יש חורים ולכן לא משנה כמה מים נשפוך פנימה לאורך זמן הם ידלפו החוצה ויבוזבזו.
ניתן לנתב לכלכלה המקומית משאבים חיצוניים רבים, אולם במקרה של דליפות הנהנים העיקריים מהמשאבים הם גורמי חוץ. החורים בדלי מייצגים הסדרים שונים שגורמים לכך שאין מיצוי של המשאבים בתוך הרשום עצמה ומקרים של תכנון לקוי מאפשרים איבוד משאבים.

דוגמאות: מפעלים בפריפריה בבעלות תושבי המרכז/ תושבים זרים אשר נהנים מהטבות ממשלתיות

1. התורמות לרווחיותם אולם משקיעים את הרווחים שלהם מחוץ לפריפריה.

2. מפעלים המעסיקים תושבים מקומיים בתפקידים שאינם מקצועיים תמורת שכר נמוך, בעוד המנהלים והעובדים הבכירים מגיעים מבחוץ.

3. מוסדות ועסקים גדולים הרוכשים תשומות ושירותים מעסקים שמחוץ לאזור היישוב.

בעת ביצוע תהליך פיתוח כלכלי יש לבחון מי הנהנים מתהליכים אלה, ולבחון שאין ניצול לגורמים המקומיים בידי גורמי חוץ.
ייזום והנעת תהליכי פיתוח מקומי צריכים להיות מכוונים לייצר תועלת מקומית בעבור אוכלוסיות מקומיות, עסקים מקומיים ובעבור הרשות המקומית.

מדד ידידותיות לעסקים קטנים: כלי המאפשר לרשות המקומית לנתח את ביצועיה ולשפר את מדיניות העסקים שלה: המדד מאפשר לכל רשות להשוות את ביצועיה לרשויות אחרות.

המדד מאפשר הסתכלות מעמיקה על תתי-תחומים שבאחריות כל רשות מקומית: המדד בוחן את איכות תהליך רישוי העסק בכל רשות, רמת השירות והנגישות של הרשויות לעסקים, איכות ההסדרה והאכיפה בכל רשות, קלות ביצוע התשלומים כמו ארנונה, וחוות דעת כללית של העסקים על רשויות שנדגמו.

היתרון לגודל: מונח כלכלי המתאר מצב שבו ייצור של מוצר או שירות כלשהו יעיל יותר ככל שהוא מתבצע בהיקף גדול יותר, כתוצאה מהפחתת ממוצע עלות הייצור ליחידה בעת הגדלת התפוקה. היתרון לגודל יכול להתבצע ע"י פיזור הוצאות קבועות למספר רב של יחידות, התמחות, רכישת ידע, מיכון, שימוש בתהליכים עם עלות נמוכה יותר, הנחות וכו'. בשלטון המקומי יתרון לגודל מתאר מצב בו רשות מקומית גדולה נהנית מיתרון על פני רשות מקומית קטנה המשפיע על היעלות הכלכלית של הרשות.

היתרונות האפשריים לגודל מתמקדים בארבע מישורים עיקריים:

1.יעילות תקציבית: חיסכון כספי וייעול התקציב המקומי.

2.גישה ונגישות: גישה למשאבים/ שירותים חדשים, מיצוי משאבים ממשלתיים שרשות קטנה לא מגיעה אליהם.

3. קול חזק יותר: עמדה מועדפת במו"מ וקידום אינטרסים.

4. יכולת אסטרטגית: יכולת תכנון וביצוע אזורית, קשר רחב יותר לפעילות ארוכת טווח.

חברה כלכלית: ניהול פרויקטים כלכליים וציבוריים בקנה מידה משמעותי הפכו בשנים האחרונות את החברות הכלכליות לגורם דומיננטי בפיתוח הכלכלי של הרשויות המקומיות.
החברה הכלכלית לפיתוח היא תאגיד עירוני בבעלות הרשות המקומית. בהיות החברה העירונית עסקית מכל חברה בע"מ והיא פועלת כגוף –חברה בעירבון מוגבל, אין היא שונה מבחינה משפטית עסקי לכל דבר ועניין.
העברת פעולות מסוימות מהרשות לחברה העירונית מכילה יתרונות תפעוליים וכלכליים:

החברה הכלכלית נמצאת למעשה בצומת שבין התחום העסקי, בו ההתנהגות מוכתבת ע"י שיקולים של יעילות ורווח, לבין התחום השלטוני, ציבורי בו השיקולים המנחים הם מינהל תקין ושמירה על אינטרס ציבורי.
החברה הכלכלית מסוגלת לזהות, ליצור ולעודד יוזמות כלכליות, בתחומים בהם הסקטור הפרטי חושש להשקיע, מסיבות של סיכון עסקי גבוה, או חשש מפני עיכובים בירוקרטים.
החברה הכלכלית היא גוף מצומצם הקונה שירותים מגופים שונים ומתנתק מהגוף נותן • השירות מיד לאחר גמר ביצוע הפרויקט.
החברה נועדה לגשר בין העירייה שהיא הגוף הקובע והמבצע מדיניות עירונית, לבין הסקטור הפרטי- בעל המשאבים, הכלים והאוריינטציה העסקית.
החברה הכלכלית צריכה לשמש כגשר וכלי לפיתוח וקידום הרשות המקומית באמצעות יזמות כלכלית ופיתוח כלכלי, כאשר מטרתה של יזמות עסקית כלכלית בישוב היא ליצור ולקדם פרויקטים כלכליים לרווחת תושבים, באמצעות משאבים עירוניים או משאבים ציבוריים ו/או פרטיים ואשר קידומם יבטיח תשואה חיובית, ציבורית וכלכלית.